הסתכלות סינית:
גינג – JING, זהו הצ'י [האנרגיה] המולד. צ'י זה נוצר בעת המפגש הראשוני בין הזרע והביצית. הצ'י המולד עובר אלינו בתורשה מן ההורים ברגע ההפריה. הצ'י המולד תלוי במצב ההורים ובריאותם בזמן ההפריה, האם ההריון היה רצוי ובמצבה הנפשי והגופני של האם במהלך ההריון. הצ'י המולד נחשב לסופי ובלתי ניתן להוספה. הצ'י המולד קובע את המבנה הפיזיולוגי ורמת החיות [הויטליות] אצל כל אדם.
הצ'י המולד מפקח על הפוריות, על התפתחות וגדילה, אחראי גם לגדילת העצמות, השיניים והשיער ולהתפתחות המוחית והמינית התקינה. הצ'י המולד שוכן בכליות והוא בעל השפעה מכרעת על חוסנו של הגוף. מבחינה מערבית ניתן להמשיל את הצ'י המולד למטען הגנטי [DNA] של כל אחד מאיתנו. בצ'י הזה טמון הפוטנציאל הבריאותי שלנו. חלקו יתבטא במהלך החיים וחלקו, בגלל סיבות שונות שביניהן אורח חיים ונסיבות החיים שלנו לא יבוא לידי ביטוי.
למשל, אדם שבמשפחתו נפוצה מחלת הסוכרת, סיכוייו לפתח סוכרת גבוהים. אך , אם יקפיד על אורח חיים מאוזן, יאכל מזון מתאים, ישמור על משקל תקין ויקפיד על ביצוע פעילות גופנית סדירה, יוכל לצמצם את סיכוייו לחלות במחלה, לדחות אותה לגילאים מאוחרים, או שאם בכל זאת היא תופיע , היא תהיה מתונה יחסית וניתנת לשליטה. לעומת זאת, אותו אדם שבמשפחתו הקרובה נטייה לפתח סוכרת, אם יאכל כמויות גדולות של סוכר ופחמימות פשוטות, יפתח עודף משקל, לא יבצע פעילות גופנית, גדולים סיכוייו לחלות במחלה. המחלה עשויה להופיע אצלו בגיל צעיר יחסית ועם סיבוכים רבים.
חשוב לדעת כי כל אדם יכול להשפיע על הצ'י המולד שלו, לתחזק ולשמור עליו בעזרת אורח חיים מאוזן. כדי לשמור על הצ'י המולד חשוב גם להקפיד על המזון שאנו אוכלים, האוויר שאנו נושמים, ופעילות מנטלית חיובית ומרגיעה. ג'ינג מתבזבז באורח חיים בעייתי וגם כתוצאה ממשברים אקוטיים לדוגמא :מחלה קשה, תאונה וכו' פוגעות במאגרי הג'ינג.
ג'ינג מתבזבז גם באופן קבוע במהלך הטבעי של החיים. הג'ינג קשור באופן הדוק למערכת הרבייה. הסינים טוענים כי שפיכת זרע מהווה את אחד המוקדים העיקריים לבזבוז ג'ינג. הסינים תמיד האמינו כי רצוי לקיים יחסי מין מבלי להגיע לשפיכת זרע ופתחו טכניקות משלהם כדי לעשות זאת [זוהי אחת ממטרות תרגול הטנטרה].
גבר שמראש הג'ינג שלו חלש יחסית והכליות שלו גם הן חלשות רצוי שיגביל את פעילותו המינית ויתמקד בהוצאת ג'ינג בזמן הפורה ביותר של בת זוגו במהלך החודש.
ההפרשות הוגינאליות של נשים אינן נחשבות לבזבוז ג'ינג [בניגוד ל'בזבוז' זרע]. מכיוון שהפרשות אילו אינן מכילות גמטות [תאי מין] אין להן קשר ישיר לג'ינג. לעומת זאת, כל מחזור ווסת שבו מתרחש ביוץ מכלה חלק מן הג'ינג. כאשר מתכלים מאגרי הג'ינג [אין יותר ביציות זמינות] נפסק המחזור החודשי והאישה נכנסת לגיל המעבר.
מצב של הריון גוזל מן האם ההרה צ'י, דם, וג'ינג. כל פעולה שפוגעת ב-DNA [המטען הגנטי] שבכרומוזומים [דוגמת צילומי רנטגן וכימיקלים שונים] נחשב לפוגע בג'ינג. קיימות דרכים להזנת הג'ינג אבל אפילו התזונה הטובה והמזינה ביותר אינה יכולה למנוע איבוד ג'ינג שנדרש באופן טבעי לקיום תהליכי החיים. תרגול צ'י קונג נחשב למזין ג'ינג.
ג'ינג ותזונה:
רכיבי תזונה שנחשבים למזיני צאצאים בטבע מזינים גם רמות אנרגיה שונות כולל ג'ינג. מזונות דוגמת מזון מלכות שמופק על ידי הדבורים, נחשב למזין גינג. ביצי עופות נחשבות לאחד מן המזונות בעלי החלבון המושלם ביותר ובעצם מהווים סוג של מאגר ג'ינג. כך גם ביצי דגים [קוויאר]. זרעים ואגוזים גם הם מכילים פוטנציאל ג'ינג מצויין. מח עצם [ניתן לבשל כמרק מזין], כליות, צדפות [מכילות אבץ- הנדרש לייצור זרע].
מוצרים נוספים מן הצומח שנחשבים למזיני ג'ינג:
אצות – מכילות מינרלי קורט שחיונים לתהליכים רבים בגופנו, כולל יצור תאי המין וההורמונים ששולטים בהם.
כמו כן: עלי ארטישוק, חלב אורגני, סרפד [ניתן לצרוך כמשקה- תה], שיבולת שועל.
יין yin – סקירה והסבר קצרים לגבי מושג היין. לא ניתן להסביר מהו יין מבלי להתייחס ליאנג. יין ויאנג הם שני ההפכים המשלימים זה את זה, ותלויים זה בזה. היין מסמן אל החומר, או המים, היאנג לעומת זאת, מסמל את האנרגיה, או האש. תמיד יהיה מעט יין גם בשיא היאנג, ויהיה מעט יאנג גם בשיא היין.
המושגים האלה הם מטאפורות המתארות כיצד תופעות בטבע מתבטאות זו לצד זו. כל דבר בעולם מכיל בתוכו מרכיב יין ומרכיב יאנג. היותו של דבר מסויים 'יין' או 'יאנג', נקבעת באופן יחסי לדבר אחר, שהוא פחות 'ייני' או 'יאנגי' ממנו. בעזרת שני הכוחות האלה אפשר להסביר כיצד התפתח היקום, ואת עקרונות הסדר השוררים בו על פי הדאואיזם. אין ליחס לתופעות היין והיאנג משמעות שלילית או חיובית. כפי שנאמר, בכל דבר ביקום, קיימים יין ויאנג. המצב האידיאלי הינו כאשר הם מאוזנים.
דוגמא לתופעות ייניות כפי שהן באות לידי ביטוי ביקום: ירח, לילה, חורף, קור, רטיבות, חושך, חבוי. דוגמא לתופעות יאנגיות כפי שהן באות לידי ביטוי ביקום: שמש, יום, קיץ, חום, יובש, מואר, גלוי.
היאנג הוא הצד הפעיל, הזכרי, הרוחני. היין הוא הצד הסביל, הנקבי והחומרי. היום והלילה הן דוגמא לתופעות הטבע מחזוריות שתוארו במונחי יין ויאנג. היום נחשב לתופעה יאנגית משום שהוא בהיר, מואר באור שמש ובמהלכו מתרחשות תופעות אקטיביות רבות. הלילה נחשב לתופעה יינית משום שהוא אפל, מואר רק באורו המועט של הירח ופסיבי יותר במהותו. אף אחד משני הכוחות האלה, אינו יכול להתקיים בנפרד מבן זוגו. כל זמן שהם פועלים יחדיו בהרמוניה מתקיימים תהליכים חיוביים של התהוות. כאשר משהו בהרמוניה הזו משתבש, הסדר הטוב נפגע [מחלה, היא דוגמא לכך], ועלול להגיע למצב סופני [מוות], אם כוח אחד גובר על השני או נעלם.
מחלות היוצרות בגוף תופעות של חולשה וקור מוגדרות כמחלות ייניות, ואילו מחלות היוצרות בגוף תופעות של חום ונטיה לפעלתנות יתר, מוגדרות כמחלות יאנגיות. כפי שהוסבר קיימת דואליות בין יין ויאנג ולכן תתכנה מחלות שיופיע בהן בד בבד ביטוי ייני ויאנגי.
בין המינים הגבר נחשב יותר יאנגי והאשה יותר יינית, לגברים בדרך כלל חם יותר ומסת השריר בגופם גבוהה יותר, לעומתם הנשים סובלות יותר מקור, גופן מכיל יותר נוזלים, ובתקופת ההריון כמות הנוזלים גדלה מאוד ולכן ההריון נחשב כמצב מאוד ייני.
היין נפגע כתוצאה מאורח חיים תובעני שאינו מאפשר מנוחה ומילוי מצברים. אורח חיים כזה מכלה גם את מאגרי הג'ינג באופן מהיר ויוצר חוסר איזון בין יין ויאנג. פגיעה ביין ובג'ינג פוגעת בפוטנציאל הפריון. ברי המזל שנולדו עם מטען ג'ינג רב וחזק יכולים להחזיק מעמד ולתפקד באופן סביר מבלי שיתכלו להם לגמרי מאגרי הג'ינג גם באורח חיים תובעני. אבל בסופו של דבר אורח חיים תובעני מדי פוגע בכולם.
נשים שנוטות לחוסר יין, במיוחד המבוגרות יותר [ההתייחסות היא לרזרבה השחלתית] מתקשות יותר להרות ולהחזיק את ההריון עד תומו. חוסר יין, מקביל ליובש, כך שיש להן פחות הפרשות בזמן הביוץ [הפרשות שנועדו לתת סביבה מתאימה לזרע] וגם רירית הרחם שלהן נוטה להיות דקה יותר. גם התפתחות הזקיק בעייתית במקרה שיש חסר יין. גם אצל גברים אורח חיים תובעני מדי יפגע ביין. חוסר יין יגרום לתופעות חום. חום פוגע בייצור הזרע.
ניתן להזין ולשמור יין באמצעות שימת לב ודגש על רוגע פנימי. מדיטציה, תרגול טאי צ'י והליכות קבועות בסביבה מרגיעה 'טוענות' את הגוף באנרגיה יינית. בני זוג שמעוניינים לשפר את פוטנציאל הפוריות שלהם חייבים לחיות אורח חיים מאוזן ורגוע. אנשים שמנסים להספיק ולהכניס פעילויות רבות מדי ליום אחד, או מקצצים בשעות שינה ומדלגים על ארוחות פוגעים באנרגיה היינית שלהם.
עולם העבודה המודרני מהווה סכנה אמיתית לאנרגית היין. שעות עבודה ממושכות מול מסך מחשב, או ציוד אלקטרוני [למשל מכונות צילום] מרוקן ומייבש את הגוף. גם האוויר הדחוס בסביבות עבודה מודרניות שבהן חלונות אטומים ומיזוג אויר מכלה ומייבש את היין. בילוי קבוע ביערות, נהרות וים יכול להוות טיפול משלים ותומך לאנשים שעובדים בסביבות עבודה מודרניות.
אדים רעילים שקשורים למקצועות מסויימים [ יצור דבקים, דבקים וממיסים כימיים, צלמים שמפתחים את הצילומים בעצמם בחדר חושך, מכבסות וניקוי יבש] פוגעים בג'ינג וביין. בתנאים אלו נפגעת איכותם של הזקיק המתפתח והזרע וזו פוגעת ביכולת ההפריה, ההשרשה והחזקת ההריון.
יין ומזון:
חשוב לזכור כי התייחסות לאורח חיים והימנעות ממזונות ומשקאות סטימולנטים היא בעלת השפעה טובה יותר על הג'ינג והיין , מכל תוסף חיצוני. באופן כללי, תזונה שמורכבת ממזונות עשירים ברכיבי תזונה חיוניים שאינם ממריצים מדי [=סטימולנטים, דוגמת קפאין] נחשבים למזונות מזיני יין.
תזונה שמבוססת על פירות וירקות ומספיק חלבון [במיוחד טופו, דגים וחלב אורגני] נחשבת למחזקת יין. מאידך, שתייה מוגזמת של קפה או מזונות מכילי קפאין, ואכילת מזונות מתובלים מדי מכלה את היין.
תזונה מומלצת: שעורה, דוחן, אספרגוס, קטניות כהות, פירות כהים דוגמת: תותים, blackberries, blueberries,
אצות ותוצרים מן החי: ביצי דגים, תוצרת חלב אורגנית, ברווז.
חשוב גם להקפיד שהגוף יהיה מוזן במספיק נוזלים. אנשים שנוטים לחסר יין, הם לרוב צמאים ומיובשים. כמובן שחשוב לשתות לאט, אחרת הנוזלים גם מתפנים מהר ואינם מזינים את הרקמות.
יין נפגע גם מדיאטה ממושכת ולא מזינה וכתוצאה מכדורי מרץ.
יאנג – yang. חסר יאנג נוטה להתפתח גם כתוצאה מחסר יין. אבל יכול להתפתח גם כתוצאה משהייה בסביבה מסוימת, אורח חיים ותזונה. סביבת חיים קרה מדי או סביבה לחה וקרה פוגעת ביאנג. הקור החיצוני עלול לפלוש לגוף דרך המרידיאנים / או האיברים ולהחליש או לפגוע באש הפנימית או ביאנג. אם היאנג [ וכתוצאה גם הwei qi - הצ'י המגן, מערכת החיסון] נחלש, קור חודר יותר בקלות. לדוגמא, בימי תחילת הוסת, גופה של האישה נוטה מעט יותר לחסר יאנג [כיוון שהיא מאבדת חום יחד עם איבוד הדם] ולכן היא רגישה יותר להתקררות איזור הרחם, כי אז מרידיאן ה chong פתוח. מסיבה זו, נשים אסיאתיות מקפידות לא לשחות בימי הוסת. אם קור פוגע בגוף, הוא מגביל את הזרימה התקינה של הדם ועלול לגרום לבעיות גניקולוגיות רבות במהלך החיים, ביניהם בעיית פוריות.
כאשר נפגע יאנג הכליות, נפגע פוטנציאל הפריון אצל גברים ונשים. הדחף המיני יהיה נמוך אצל שני המינים. אצל אישה : והגופיף הצהוב ויכולת ההשרשה אצל האישה יפגעו. אצל הגבר: חולשת יאנג של הכליות עלולה להוביל לאימפוטנציה ו/או ספירת זרע נמוכה ובעיה בתנועתיות.
גוף שנוטה לחסר יאנג , חסרה לו אנרגיה מחממת ומניעה. כך שחילוף החומרים הבסיסי והתהליכים המנטליים הופכים להיות איטיים, הגוף והגפיים קרים, והאדם נוטה לעייפות. גם המוטיבציה והאסרטיביות נפגעים. כפי שהוסבר, היין זקוק למנוחה, שקט ורוגע. היאנג לעומתו, זקוק לסטימולציה ותנועה כדי להזין אותו.
בהנחה שיש מספיק יין וניתן לבצע פעילות גופנית, היאנג יפיק מכך תועלת. אבל במקרה שהיאנג חלש והמוטיבציה חלשה בהתאמה, קשה מאוד להתחיל ולבצע פעילות גופנית. במקרים אלו יש צורך לעיתים להשתמש בצמחים מחזקי יאנג ולקבל הנחיות לתזונה מחזקת יאנג. באותה תקופה האדם יונחה לבצע פעילות גופנית עדינה וקלה. לאחר תקופה מסוימת, האדם יתחזק , המוטיבציה תגבר והוא יוכל לבצע פעילות גופנית אקטיבית יותר.
יאנג ותזונה:
היאנג זקוק לתזונה מחממת. הכוונה היא למזון עשיר ברכיבי תזונה חיוניים, או עשיר קלורית דוגמת חלבון או פחמימות מלאות ואכילת מזון מבושל. חשוב להימנע גם ממשקאות קרים ומזונות דוגמת גלידה. בישול ממושך, או אפייה ממושכת מחזקים את האנרגיה היאנגית של המזון. בישול מזון דוגמת פירות, מפחית את האנרגיה הקרירה שלהם ותוספת תבלינים דוגמת ג'ינג'ר, בצל או קינמון מחזקת את האנרגיה היאנגית שלהם. תבלינים חריפים מאוד כמו צ'ילי מוסיפים אנרגיה יאנגית למזון ושימוש בכמות קטנה מהם עשוי לעזור להמרצת חילוף חומרים איטי מידי. לעומת זאת, אכילה מוגזמת של מזון מתובל [באיזורים חמים וטרופיים] היא בעלת השפעה הפוכה כי היא גורמת לייזוע.
סטימולנטים דוגמת קפה, מאוד אהובים על אנשים הנוטים לחסר יאנג כיוון מכיוון שהם מעודדים הפרשת אדרנלין, מקנים תחושת חמימות פנימית ואקטיביות. אבל , זהו יאנג מזוייף ובמקום להזין הוא גורם לבזבוז מאגרים. האיברים שנפגעים בצורה הקשה ביותר מחסר יאנג הינם: הטחול והכליות. עבור אדם הסובל מחולשה של יאנג הכליות, אכילה של מזונות לא מבושלים וקרים, תגרום לכיבוי האש הפנימית ותוביל לפגיעה ביאנג הטחול ויאנג הכליות.
הדבר יתבטא תחילה בסימפטומים של מערכת העיכול דוגמת נפיחות וצואה רכה ומתפזרת. במקרה שהמצב נמשך עלולה להתפתח תמונה שתדמה אלרגיה למזונות מסויימים. במקרה זה האדם יחווה בעיות עיכול באכילת מזונות מסויימים והעמידות הגופנית שלו ויכולת הריכוז יפגעו. נוזלים לא יעברו טוב את תהליך חילוף החומרים ויופיעו בצקות ונפיחות במקומות שונים בגוף.
טקסטים סיניים ממליצים על התוספות הבאות לתזונה מחזקת יאנג: שום, בצל, עוף, דג פורל, טלה, סלמון, לובסטר, שרימפס, סרטנים, צדפות, שעועית שחורה, ערמונים, פיסטוק, קינואה , ופטל אדום.
צ'י ודם:
החיוניות והפעילות של האיברים הפנימיים קשורה לא רק לג'ינג , יין ויאנג אלא גם לצ'י ודם.
דם:
ברפואה הסינית המסורתית, בדומה לרפואה המערבית מייחסים לדם תפקיד בעל ערך רב. ההבדל בין הרפואה המערבית והסינית טמון בכך שברפואה המערבית מתואר הדם על פי מרכיביו ואילו הרפואה הסינית בוחנת את תפקידי הדם והסימפטומים הקשורים בו. על פי הפיזיולוגיה הסינית הדם נוצר ממזון שמספקת מערכת העיכול. לחמישה איברים יינים יש תפקיד וקשר חשוב ליצירת הדם וזרימתו התקינה: הטחול – מהווה איבר עיכול עיקרי אצל הסינים. הטחול מייצר את החלק הנוזלי של הדם, מקביל ברפואה מערבית לנוזל הלימפתי.ואנרגיית הטחול היא גם זו האחראית לשמירת הדם בכליו.
הריאות – מספקות אנרגיה המניעה את הדם אל הלב ומזרימה אותו לכל הגוף.
הלב- 'שליט הדם', מזרים את הדם בכל הגוף.
הכבד- 'מחסן הדם', מתמלא בדם בשעת מנוחת הגוף. בלילה הדם מתנקז לכבד ושם הוא עובר ניקוי. גם מבחינה מערבית הכבד הוא מעין פילטר שמסנן ומנטרל את כל הרעלים הנכנסים לגוף.
הכליות – מאחסנות את הג'ינג, מתמצית הג'ינג נוצר מח העצם שהוא בית הייצור של הדם. מקביל ברפואה מערבית לתפיסה שמח העצם מייצר את כדוריות הדם האדומות.
על פי הרפואה הסינית לדם יש תפקידים חשובים שחלקם מקבילים גם לתפקידיו ברפואה המערבית:
-הדם משנע בגוף חומרי מזון וחומרים שונים ממקום למקום כדי להעבירם לאיזור המטרה שם הם אמורים לפעול ולהשפיע.
- הדם מסייע לנו לשמור על טמפרטורת גוף קבועה. אנשים הסובלים מחסר דם על פי רוב סובלים גם מקור.
- הדם מלחלח את הרקמות השונות. אנשים הסובלים מחסר דם נוטים לעור, שיער וציפורניים יבשים ומתפצלים.
- מעבר לתפקודים הפיזיולוגיים הסינים מדברים גם על הקשר שבין דם ונפש. הדם הוא משכנה של הנפש. איכותו של הדם, כמותו ואופן זרימתו משפיעים גם על מצבו הנפשי של האדם. בבעיות נפשיות רבות לדוגמא: חרדה, דכאון, בעיות שינה תהיה התייחסות לנוזל הדם באמצעות טיפול בדיקור , תזונה וצמחים.
- הדם מניע איברים ותפקודים רבים בגופנו, עוזר לנו לשמור על תנועת המפרקים וגמישותם, תנועת המעיים, זרימה חלקה של צ'י ומניעת כאבים שונים.
צ'י:
הצ'י הוא האנרגיה הבסיסית המניעה את כל התופעות בעולמנו. הצ'י קיים בכל אדם ובכל תופעה אפשרית עלי אדמות. לכל אדם צ'י שונה מזולתו בכמותו, באיכותו ובאופן הזרימה שלו. כשיש צ'י יש חיים, כשאין מספיק צ'י- אין תפקוד תקין של מערכות ואיברים, הגוף מאבד חומרים יקרים, אינו מעבד טוב את חומרי המזון, הדם אינו זורם כראוי, פתוגנים [גורמי מחלה] תוקפים את הגוף והוא אינו מצליח להתגונן בפניהם בהצלחה. הצ'י זורם בגופנו במערכת צינורות החוצים את הגוף לאורכו ולרוחבו ונקראים 'מרידיאנים'. איברי הגוף השונים ממוקמים על מסלולי המרידיאנים. כאשר הגוף במצב מאוזן, מסלולי המרידיאנים מניעים היטב את האנרגיות של האיברים הקשורים אליהם [צ'י האיבר]. הרפואה הסינית מייחסת חשיבות רבה לזרימה תקינה וחלקה של הצ'י במרידיאנים. רמת הצ'י בגוף הינה אחד הגורמים המשמעותיים באבחון ובטיפול הרפואי. כאשר הצ'י של האדם נחלש גם זרימתו נחלשת והאדם מרגיש חולשה, וחוסר אנרגיה ועלול ללקות במחלות שונות. לעומת זאת, כאשר הצ'י אינו זורם בצורה חלקה נוצרות סטגנציות. האדם מרגיש 'תקיעות' פיזית ו/או נפשית בחייו. אם נפגע האיזון בתפקוד האיבר, או המרידיאן, יתכן שיופיעו כאבים לכל אורך המרידיאן, או במקומות מסויימים בו, יתכנו גם תופעות כמו עצירות, תופעות קדם ויסתיות אצל נשים ובכלל תחושה כללית של תקיעות נפשית, האדם ירגיש כי הוא נעצר בדרך להשגת יעדים ואינו מצליח להניע תהליכים.
כמות מספקת של צ'י ודם עוזרת לקיים מצב בריאותי ונפשי מאוזן. בכדי לייצר כמות מספקת של צ'י חשוב להקפיד על מנוחה ותנועה. פעילות גופנית מבטיחה שהצ'י יבנה כמו שצריך ויתפזר באופן תקין בגוף. אנשים בריאים ואנרגטיים מפיקים תועלת מפעילות אירובית או מאימון אתלטי. אנשים חלשים יותר יפיקו תועלת מהליכה נינוחה ומתיחות קלות. מבחינת כושר ובריאות רובנו נמצאים איפשהו במרכז הספקטרום. כשהריאות נושאות במאמץ כך גם הצ'י מתפזר טוב יותר בגוף. אורח חיים המשלב עבודה הכרוכה בשעות ישיבה ממושכות , לצד אכילה מוגזמת, מהירה ולא מתאימה אינה מסייעת לתנועה טובה של הצ'י. פעילות גופנית מתאימה תתן מענה לכך. אנרגיה זמינה של הטחול היא חיונית לספיגה וחילוף חומרים של המזון וייצור דם.
צ'י ומזון:
תזונה מגוונת, אוכל טעים ואכילה לא חפוזה על בסיס יומיומי מועילים לצ'י של הטחול ומבטיחים את פעילותו התקינה בספיגה וחילוף חומרים. כאשר הצ'י [במיוחד צ'י הטחון] חלש תהיה תחושת נפיחות אחרי האוכל וסימפטומים נוספים. שימוש נכון בצמחי מרפא ותבלינים במהלך הבישול יכול להועיל. עיכול תקין דורש גם מעורבות של הכבד. שתיית מים חמימים עם מיץ לימון /ליים סחוט בתוכם, בשעות הבוקר [ כ- 1/2 שעה לפני הארוחה] מסייעת לסירקולציה תקינה של צ'י הכבד.
כדי לספק תמיכה בצ'י הטחול, חשוב לבשל / לאדות את המזון קלות ויש לדאוג שהמזון יהיה מאוזן מבחינת הטעמים. התזונה צריכה לכלול מזונות מתוקים, מרירים, חריפים. הטעם המתוק מיוחס לירקות שורש ולתבואות, ואלו צריכים להוות את הבסיס לארוחה. אבל, אכילה עודפת תגרום לסטגנציה- תקיעות. עלים מרירים כמו אורוגולה, [רוקט], או גרגיר הנחלים מסייעים לעיכול, מאכלים חריפים כמו בצל, שום, כוסברה ומעט צ'יל'י / חריף מסייעים לעיכול ולתנועת הצ'י. סינים גומעים תה ירוק במהלך הארוחה כדי לסייע לפעילות העיכול [במיוחד של שומנים].
אצל האישה, היבטים רבים של מחזור הוסת תלויים בכמות מספקת של דם. דם הכבד הינו המרכיב המרכזי במחזור הוסתי. אם הדימום הוסתי מאוד דליל ומועט , ניתן לומר שדם הכבד נמצא בחסר. התופעה היא בעלת השלכות קשות על רירית הרחם וחסר הזנה מספקת. חסר דם אצל הגבר פוגע באיכות הזרע.
דם ותזונה:
תזונה והאופן שבו אנו מעכלים מזון מהותיים מאוד במקרה שאנו מעוניינים לבנות דם. ברפואה מערבית אדם שסובל מחסר דם יוגדר כ'אנמי', ויקבל מרשם לתוסף ברזל כך שגופו יוכל ליצר יותר המוגלובין. על פי הרפואה הסינית, אמנם הברזל נחשב לחיוני, אבל חשובים לא פחות גורמים נוספים וביניהם תהליך הפקת ההמוגלובין מן הברזל. לכך נדרשים קו- פקטורים מיוחדים שניתן להבטיח את נוכחותם באמצעות תזונה מאוזנת ובריאה המבוססת על מזון מלא.
המזונות הטובים ביותר לבניית דם הם: בשר ומרק או ציר מרק עשויים מעצמות. אלו מספקים מח עצם וסידן מן העצמות [רצוי גם להוסיף מעט חומץ למרק]. כמות קטנה של בשר שהושרו בחומץ/ מרינדה [משרה] לפני הבישול/ אידוי יספקו הזנה טובה לדם. חלמון ביצה, קטניות, תבואות, ירקות עליים וירוקים, סלק אדום, מעט יין אדום ובירה שחורה נחשבים למחזקי דם.
מיד בתום הוסת חשוב לצרוך מזונות מחזקי דם וכמובן אם פונים למטפל ברפואה סינית, פורמולת צמחים סינית מחזקת דם, תייעל את התהליך ותחזק אותו. נשים סיניות ואסיאתיות מקפידות על אכילת מרקים מיוחדים עשויים מעוף וצמחי מרפא מיד בתום הוסת. לדוגמא, מרק אופייני המתאים לתום הוסת, מכיל עוף שלם מבושל, צמחי מרפא וירקות כפטריות, גזרים, ובטטה. צמחי המרפא השכיחים ביותר שמוסיפים הינם: בטטה, פרי השיזף, לונגאן, וג'ינג'ר.
חום בדם הינו מצב הנובע מחוסר איזון פנימי או כתוצאה מגורם חיצוני כמו צריכה עודפת של מזונות מחממים. מזונות שנחשבים למחממים הם: צ'ילי, פלפל , קפה, ואלכוהול. במקרה שקיימים ביטויים לחום בדם: דימומים כבדים, פריחות עוריות, חשוב להקפיד ולהימנע ממזונות מחממים אלו. באופן כללי חום פוגע בייצור תקין של זרע איכותי, בביציות וברירית רחם תקינה ועבה.
כדי לאפשר לדם לזרום בחופשיות במהלך מחזור הוסת, יש להימנע מצריכת מזון חמוץ ובעל אנרגטיקה מכווצת [כאשר נצרך בעודף]: חומץ, חמוצים לסוגיהם, פירות חמצמצים דוגמת אשכוליות ויוגורט חמוץ יש להימנע ממזונות אלו או להפחית את צריכתם במקרה שיש בעיות בזרימת הדם בזמן המחזור [ למשל ביטויי כאב]. באופן כללי, מזונות עתירי שומן גם הם בעייתיים מכיוון שהם מאטים את זרימת הדם והופכים אותו לבעל נטייה יותר סטגנטיבית.
לחות - ליחה:
בבעיות פריון קיימת התייחסות ארבע קטגוריות עיקריות: חולשת כליות [נחשבת לעיקרית], סטגנציה של צ'י הכבד והלב, סטגנציית דם, וסטגנציית לחות – ליחה. סטגנציה של לחות - ליחה היא זו שהכי תלויה במזון אותו אנו צורכים. לחות – ליחה, יוצרת סביבה פנימית תקועה וסטגנטיבית. לחות עודפת הנוצרת בדרכי העיכול מעכבת את הפעילות העיכולית. הריאות ורכיבים נוספים של מערכת הנשימה גם הם עלולים להיות גדושים בלחות - ליחה. ביטוי של לחות – ליחה במערכת השתן יהיה בצורת שתן שאינו צלול .
השמנה, סוכרת ומחלת לב, נוטים להתפתח במצב של לחות –ליחה. במונחים של פריון ההתייחסות שלנו היא לחסימות או תקיעויות של נוזלים החוסמים את צוואר הרחם [ מתבטאים קלינית בצורה של הפרשות וגינאליות כרוניות או דלקות] או את החצוצרות [מוקוס ודלקות], או השפעה על השחלות [ציסטות] או רירית הרחם [ הפרשות יתר]. לחות בגברים עלולה לגרום לאימפוטנמיה, דלקת של הפרוסטטה [ פרוסטטיטיס], הפרשות מן הפין, או נוזל זרע סמיך במיוחד. לכל אלו יש השפעה על איכות הזרע. במקרה שאדם כבר סובל מביטויים קליניים של לחות –ליחה או שהינו בעל נטיה לכך , המטפל ברפואה סינית ירשום לו פורמולת צמחים סיניים להתמרת לחות – ליחה. כמובן שטיפול כזה חייב להיות מלווה גם בתזונה מתאימה. זאת כדי להשיג תוצאות משביעות רצון וארוכות טווח.
לחות – ליחה ותזונה:
הרגלי אכילה לא טובים, או מערכת עיכול לא בריאה מאפשרים הצטברות של לחות –ליחה. תזונה מתאימה למניעת לחות – ליחה מכילה מעט מזון שמן ועשיר מידי ומזון שמסייע לשינוע נוזלים ולהנעת סטגנציה. סינים נוהגים לצרוך צמחי מרפא מיוחדים בתום ארוחה כבדה כדי למנוע מצבים של לחות – ליחה – למשל עוזרד סיני. במקרה שכבר קיימים ביטויים קליניים לנוכחותן של לחות – ליחה יש להוריד צריכת בשרים שמנים, מוצרי חלב, מתוקים [במיוחד שוקולד וגלידה], לחם חיטה ומזונות מטוגנים.
קיימים היום מחקרים המצביעים על כך שנשים שיש להן בעיה בעיכול מוצרי חלב, או נשים שצורכות צריכה עודפת של מוצרי חלב יסבלו מתפקוד לא תקין של השחלות. נמצא גם כי בקרב אוכלוסיות שבהן צריכה גבוהה של מוצרי חלב, פוטנציאל הפריון הנשי בגילאי 30-40 נמוך יחסית לאוכלוסיות מקבילות שאינן צורכות מוצרי חלב, או צורכות כמויות מצומצמות. במקרה שבעיית הפריון נובעת ממצב של לחות –ליחה במחמם תחתון [מערכת השתן והמין] יש לצרוך תזונה המבוססת על אורז מלא, דוחן ושעורה. כמו כן להוסיף פול [קטניה] , חומוס, ושעועית אזוקי – אלו יתמכו בטחול וינקזו לחות.
--------------------------------------------------------------------------
נכתב על ידי: מיכל שלזינגר
מטפלת מוסמכת ברפואה סינית והומוטוקסיקולוגיה
אתר: www.healthyliving.co.il
03-9012411
052-8728526
--------------------------------------------------------------------------
מקורות:
אופק א [2001]. אמנות הריפוי בתזונה סינית.
בר ע., רוזין , ט.[ 2006 ] המדריך הישראלי להריון ולידה. זמורה ביתן.
בר חוה א., שינקמן בן זאב ע. [2003] פוריות מאלף ועד טף. ידיעות אחרוונת.
Lyttleton J [2004] Treatment of Infertility with Chinese Medicine Medicine. Churchill Livingstone.
Pitchford P [1993]. Healing with whole foods – Oriental Traditions and Modern Nutrition. North Atlantic Books, Berkley
|
