|
|
| דרך האוכל - מניעת בעיות אכילה / יפעת צאיג |
האוכל מהווה את ההתקשרות הראשונית של התינוק. האוכל בהנקה או בבקבוק מספקים לו את הצורך הבסיסי והראשוני ביותר לו הוא זקוק. במסגרת ההאכלה התינוק חווה חום גוף, מבט, רגש וסיפוק. בשבועות הראשונים חשוב לספק לתינוק את הצורך הראשוני במלואו עם תשומת לב ל'קפיצות גדילה' שמתרחשות בערך ביום השלישי לאחר הלידה, שלושה שבועות, חודש וחצי ושלושה חודשים. לאחר שלושת השבועות הראשונים ובמידה והתינוק עולה במשקל אין צורך בהאכלה מתחת לשלוש שעות. היום גם פגים שנמצאים מתחת למשקל הרצוי מוזנים בין שעתיים לשלוש.
התינוק כבר בחודשים הראשונים לומד לקבל את כל צרכיו על ידי בכי, התנהגות שיוצרת רוב הפעמים פרוש מוטעה אצל ההורים. הורה שמפרש כל בכי של התינוק כרצון לאוכל מפספס את התקשורת הראשונית והבעת הצורך באהבה, חום ותשומת לב. התינוק מבין שאוכל קשור לתשומת לב, אהבה ורוגע. התקשורת והדפוס שמתקיימים בשלבים הראשונים מהווה אבן דרך בסיסית בבניית מערכת היחסים ההורית והתייחסות התינוק לאוכל.
המטרה היא ליצור מערכת יחסים מגוונת שמושתתת על הבנה וקבלת הצרכים בנפרד ולא שהגשמת צורך אחד מאפשרת הגשמה של כל הצרכים גם יחד. אנו לא רוצים להעביר לילד שלנו מסר שהאפשרות היחידה להרגעה היא באמצעות האוכל.
איך עושים זאת?
לאחר חודש ובמידה שהתינוק עולה במשקל מנסים לכוון את ההאכלה לזמנים קבועים בין שלוש לארבע שעות. אם יש חשש שהתינוק רעב לפני שלוש שעות מנסים לספק את שאר הצרכים חום, תשומת לב, משחק ורק אם כל זה לא עוזר מציעים האכלה.
את המרווח בין ההאכלות יש לעשות בהדרגה למשל תינוק שהיה רגיל לאכול כל שעתיים מתחילים לרווח את הארוחות כל שלושה ימים בחצי שעה. תינוק בין ארבעה חודשים יכול לאכול כל ארבע שעות. בערך בגיל ארבעה חודשים התינוק מתחיל להפריד בין יום ולילה ולדלג על הארוחה הלילית זאת אומרת שתינוק שרגיל לאכול כל שעתיים יכול לאכול בלילה כל ארבע שעות ושתינוק שרגיל לאכול כל ארבע שעות מאפשר לעצמו שמונה שעות שינה רציפות עובדה שמקלה מאוד על איכות חייו של ההורה ומאוד חשובה עבור הילד.
כשמתחילים אוכל מוצק חשוב לבנות יחסי אמון. בגיל חצי שנה התינוק מתחיל להיות יותר אינטראקטיבי ומביע את עצמו. ההאכלות הראשונות צריכות להיות טעימה בלבד. חשוב להעביר מסר שהאוכל הוא כדאי ומומלץ אך הוא אינו חובה. למרות הקושי לעמוד מול הטריחה שבהכנה ובזריקה עדיף להיות סבלניים ולהכין מנות קטנות ולהיות מוכנים לחוסר קבלה של האוכל. בחצי שנה הראשונה של החשיפה לאוכל המוצק אנו צפויים לחוות אכזבות אין ספור מחוסר נכונותו של הפעוט לקבל את האוכל. בל נשכח שהתינוק שלנו הוא אינדיבידואלי ויש לו טעמים ורצונות משלו לכן מה שיכול להיות טעים לנו לאו דווקא טעים לו וייקח לנו זמן עד שנלמד אותו.
הדבר החשוב ביותר זה לא לשדל את התינוק לאכול, מאבקי כוח לא יועילו. לא להעביר מסר של משחק בזמן האוכל ולא להשיח את דעתו מהאוכל. הנטייה שלנו להפוך את זמן האוכל לחוויתי בונה אצל התינוק הבנה שתשומת לב ומשחק ניתן לקבל דרך האוכל. האוכל הוא צורך קיומי וכולנו מרגישים רעב לכן סמכו על היצר הקיומי שנמצא בתינוקכם שהוא ידע לאכול את הכמות שמתאימה לו.
תפקידכם כהורים להציע אוכל מגוון בטעמים, במרקמים ובערכים תזונתיים שונים ובזמנים קבועים. האכלה בשעות קבועות מאפשרת לתינוק לצפות לאוכל ומקנה לו תחושה של ביטחון ושדואגים לו. האכלה בשעות קבועות מאפשרת לתינוק להכיר את תחושותיו ולהבין את הקשר בין תחושת הרעב לבין סיפוק הצורך האוכל ובכל לפתח מודעות עצמית. חשוב לזכור שהתינוק הוא אדם מרגיש חושב ומבין ואף אדם לא אוהב שמאלצים אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה ולא זקוק לו.
מערכת היחסים שנרקמת סביב האוכל, האכזבה והכעס שאנו מרגישים כלפי התינוק שהוא לא אוכל כפי שאנו מצפים ממנו מועבר לתינוק והוא חווה תחושה שהוא מאכזב את הוריו בשלב הכל כך בוסרי של מערכת היחסים והשביעות רצון ממנו מותנית רק אם הוא יבצע את מבוקשם.
שבשלבים הראשונים של התינוקות רוב היום סובב סביב אוכל ולכן חשוב לחשוף את התינוק לאוכל בצורה חמימה מקבלת המועברת כאקט קיומי וכך ניתן לבונות מערכת יחסים מקבלת ופתוחה. והחשוב ביותר שמונעת בעיות אכילה בעתיד.
__________________________________________
יפעת צאיג- M.A בייעוץ ופסיכותרפיה,
יועצת משפחתית זוגית מומחית בטיפול במצבי משבר
|
|
|
