|
|
| ציורים של ילדים בעקבות הולדת אח / מיכל וימר |
|
באמצעות ציורי משפחה, ניתן לקבל תמונה רחבה יותר על עולמו הפנימי של הילד והאופן בו המשפחה נתפסת בעיניו. בני המשפחה של הילד הינם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו, וככאלה, הן מוצגות בציור בדרכים רבות ומגוונות. עם זאת, חשוב לציין, שהאופן בו הילד מצייר את משפחתו אינו משקף בהכרח את המציאות הממשית בה הוא חי. לעיתים מייפים ילדים את המציאות או מציירים את יחסי הכוחות שהיו מעונינים שישלטו במשפחה.
|
| . |
כאשר משפחה פונה לתהליך של פענוח ציורי ילדים, אני מייחסת חשיבות רבה לבדיקת כתבי היד של הדמויות המשמעותיות בחיי הילד: הורים, אחים ואחיות, ובני משפחה אחרים [סבא וסבתא למשל]. במקרים רבים, גם הגננת או המורה מביעות נכונות, ומצרפות את כתב ידן כך שניתן לשתף עמן פעולה ולבנות יחד תוכנית עקבית שתלווה את הילד גם בגן וגם בבית.
באמצעות כל הכלים הללו, מתקבלת תמונה רחבה מאוד לגבי הדמויות המשמעותיות בחיי הילד מנקודת מבטו ומבטם. בדיקה זו מקדימה את פגישת הייעוץ, שבמהלכה מתנהלת שיחה סביב המידע העולה מהציורים והצלבתו עם התרשמותם של ההורים מהילד.
כתבי היד והציורים של האחים והאחיות, חושפים תמונה רחבה יותר לגבי קבוצת השווים שבה הילד גדל במסגרת המשפחתית. דרך בדיקה זו, ניתן ללמוד רבות לגבי הדינאמיקה הגלויה והסמויה המתחוללת ביניהם מדי יום: מצבים של שיתוף פעולה, תחרותיות, שליטה וותרנות, קינאה וכעסים כולם חלק מהווי היומיומי של המשפחה.
|
|
|
|
| . |
הולדתו של הילד השני היא מעבר משמעותי עבור כל בני המשפחה, יש אפילו המגדירים זאת כמעבר למשפחה של ממש. עבור הילד הבכור, זוהי הזדמנות להפוך לאח גדול, אבל גם תחושה של הורדה מכס המלוכה: הוא כבר לא היחיד, ומעתה לא יהיה הכי קטן וייאלץ להיאבק על תשומת הלב של ההורים [שהייתה עד כה, יחסית, מובנת מאליה].
האופן שבו ילדים מתייחסים להולדת אח, משתנה בהתאם לגילו של הילד, מאפייניו הרגשיים ומערך היחסים במשפחה.בכדי להתמודד עם המצב החדש, מפעילים הילדים מספר מנגנוני הגנה שמשתקפים גם בציורים: כשליאת בת ה-4:2 ציירה את משפחתה, היא התעלמה לחלוטין מציור אחיה התינוק [הדחקה והכחשה]. היא ציירה אותו, רק לאחר שחברתה האירה את תשומת ליבה לכך, וגם אז התקשתה למצוא לו מקום, והוא צויר בחלק העליון כמעופף ומנותק מכל השאר.
|
|
|
|
| . |
|
מנגנונים נוספים הם היפוך תגובה - reaction formation - הדגשת היצר ההפוך והרחקת היצר הלא רצוי] המתבטא בין היתר, בהגדלת דמות התינוק והדגשתו בציור, במטרה להעלים את הרגשות הקשים כלפי האח. היטל/ השלכה - - projection הטלת היצר הלא רצוי על דמות אחרת], למשל, ציור התינוק כדמות מאיימת שעלולה לפגוע בבכור. פנייה כנגד עצמי [ הפניית התוקפנות שהילד חש כלפי עצמו], שעלולה להתבטא בהופעת סימני מצוקה שונים, שנאה לציור ולתפוקה אמנותית בכלל. כמו כן קיימים, תסוגה - - regression נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר] המתבטאת במישור ההתנהגותי, ובציור ע'י חזרה לשלבים התפתחותיים קודמים. ובידוד - isolation- הפרדה בין המחשבה לבין תוכנה הרגשי] למשל: פער בין התנהגות טיפולית ואוהבת כלפי התינוק, וציור מסרים שונים לחלוטין. פער זה נוצר לעיתים, משום שבמהלך הטיפול בתינוק הילד מדחיק את אותן התחושות השליליות שמוצאות את ביטוין העקיף דרך הציור.
|
|
|
|
| . |
דוגמא לכך הוא ציורה של שובל בת ה- 5:10. אחיה הקטן, המצויר במרכז הציור, הוא רק בן חצי שנה והיא כבר מייעדת אותו לגדולות. נראה שהוא נמצא במרכזה של סערה בלב ים, והוא גולש בהנאה רבה. המים בציורי ילדים, מסמלים בין היתר, את עולם הרגש ושובל משקפת באופן ברור את תעצומות הרגש שהאח הקטן מעורר בה וצובעת בתנועה אימפולסיבית את הציור. במקביל לביטוי זה, מציינת אמה של שובל שהיא נוהגת לטפל בו במסירות רבה, ומציינת בבירור את אהבתה הגדולה כלפיו.
מנגנונים נוספים הנחשבים לדרכי התמודדות בוגרות יותר, הם עידון - sublimation - הפניית התוקפנות למישור התבטאות מקובל יותר. למשל: ציור בלחץ חזק במקום הכאת התינוק. הזדהות - identification - החלפת היצר ברגשות חיוביים באמצעות הזדהות עם אדם אחר, למשל כאשר הילד מצייר עצמו כהורה המטפל של התינוק.
|
|
|
|
| . |
תופעה נוספת ששמתי לב אליה בציורי המשפחה, היא הדגשת דמות האב [על ידי השקעה בפרטים, שימוש בצבע או קו בלחץ חזק יותר משאר הדמויות]. ייתכן ומקורה של תופעה זו נעוץ בחלוקת התפקידים שנוצרת באופן טבעי בין שני ההורים נוכח הלידה [למשל, כשהאם מניקה], או בכך שהילד
תופס את האב כדמות קבועה וזמינה יותר, מדמות האם שעסוקה בטיפול בתינוק. לעיתים, הגדלת דמות האב יכולה להתקשר לתסביך האדיפאלי/אלקטרה [הכולל הזדהות עם אחת מדמויות ההורים, או למשל רצון להתחתן עם אבא/אימא] ולשלב בו נמצא הילד בהקשר זה.
הולדת אח קטן, יכולה להיות מקור לעימותים מתישים במיוחד או בסיס לגדילה והתפתחות רגשית ואישית. באמצעות הציורים, ניתן להבין לעומק באיזה מצב רגשי נתון כרגע הילד, וכיצד יש להכינו לקראת הבאות. יש ילדים הזקוקים להכנה מפורטת יותר מאחרים, ויש ילדים שהפרזה במינון ההכנה עלול ליצור בעיות שלא היו מתעוררות כלל.
|
|
|
|
|
|
