|
|
| ספור הומאופתי על ילדה שאין לה חברות/עירית פרידמן |
להומאופתיה הקלאסית יכולת לטפל במצבי חיים שונים שהילד גדל לתוכם. הורים רבים יודעים שמעבר לגן חדש או מעבר למטפלת או אפילו מעבר דירה גורמים לשינויים במצב הרוח, החסינות יורדת ויכולות להיווצר מחלות שקשורות קשר ישיר לאותו מעבר.
הטיפול הבא מביא את יכולותיה של ההומאופתיה לטפל גם במצבים חברתיים. אני רואה את הקוראים זוקפים גבה ושואלים-מה הקשר? האם 'מצב חברתי' הוא מחלה?!
הטיפול הבא הוא דוגמה של טיפול הומאופתי בילדה שלא באה אלי בגלל מחלה גופנית. היא הייתה 'בריאה' מבחינה פיזית ונראתה מלאה ואפילו קצת שמנמנה. היא הרגישה טוב ושיתפה אותי באופן קולח בקשייה החברתיים.
אמה פתחה ותארה את המצב כך: ''סיגל עלתה לכתה א' ומאז החמירו מצבים שגם קדם היו בעייתיים. היא לא רוצה ללכת לחברות ולא מזמינה חברות אליה. כאשר קורה שיש אצלה חברות היא רוצה שישחקו רק במה שהיא בוחרת. היא נשארת הרבה בבית ולא רוצה לצאת. פשוט לא עוזבת את הבית.''
''היא דואגת מכל דבר - אם הטילו עליה משימה בכתה, היא דואגת שמא לא תבצע אותה. היא חוששת שמא אני אשכח לקנות לה במבה למסיבה. היא לא לוקחת חתול הביתה כי היא דואגת איך תטפל בו. הבעיה הזאת מקרינה גם על הלימודים, מרב לחץ היא נתקעת בקריאה ובחשבון. הבעיות הללו היו תמיד - מאז ומתמיד כל דבר מלווה בלחץ ודאגות. מאז שנולדה היא עקשנית. כשהייתה תינוקת ידעה בדיוק איזה מוצץ היא רוצה.מלבד זה, מאז תחילת כיתה א' בביה'ס היא סובלת מכאבי בטן''.
עד כאן סיפורה של האם. חשוב לי להבין מה מרגישה הילדה ואיך היא רואה את מצבה. ובמקרה זה סיגל מספרת בלי להתבייש ומביאה את נקודת המבט שלה על מצבה: ''החברות שלי מקנאות בי. הן באות אלי עושות לי פרצופים ואני בורחת. הן אומרות לי מילים לא יפות עד שנעלם לי המצב רוח הטוב. לפעמים אני בוכה בבי'ס ואז הן רואות שמצליח להן. איך שאני יוצאת מהבית ישר מציקים לי. כאבי הבטן קורים תמיד כשעושים לי מצב רוח לא טוב.''
כשאני שואלת ממה היא מפחדת היא פורסת בפני פחדים רבים-מסרט מפחיד, מלילה, משדים, מרעמים, ומכלבים. ''אני אוהבת רק דברים שאני מכירה'' ככה היא אומרת באופן מפורש.
אני מבררת עם האם את נושא המעברים והיא אכן מאשרת באוזני שאלו היו תמיד תקופות קשות. בשנה הראשונה בגן בכתה הרבה. המעבר לכתה א' לקח חודש. הפרידות בבוקר קשות.
בהמשך הפגישה למדתי עוד על ההיסטוריה הרפואית של סיגל ועל הרגלי החיים שלה. מה היא אוהבת לאכול ועל מה היא חולמת. למדתי על הוריה על ההריון והלידה. כל הנתונים הללו עזרו לי לבחור לסיגל תרופה – רמדי הומאופתית.
מקורה של התרופה בצדפה מהים. כשחושבים על הצדפה ניתן לדמיין חומר רך שמוגן על ידי קירות קשיחים. הצדפה היא יצור ימי שלא נע והמינרל שמרכיב אותה הוא קלציום-חומר נוקשה שבגופינו יש לו תפקיד מרכזי בבניית השלד. אלה הם מעט מהמאפיינים של החומר הגולמי שניתן היה לראות באופן מטאפורי גם בסיפורה של סיגל - חוסר התנועה, ההיתקעות בבית והצורך בהגנה מול העולם החברתי העוין.
סיגל נטלה את התרופה פעם אחת ויחידה.
אמה דיווחה לי בשמחה על השינויים שחלו בהתנהגותה תוך זמן קצר ביותר. היא יותר עצמאית. היא יוצאת מהבית לבד ומצב רוחה טוב.
אחרי שנה הגיעה אלי סיגל עם בעיה אחרת והיא ספרה לי בשמחה שכבר איננה פחדנית בכלל. היא יוצאת לחברות והכל בסדר בכתה. היא אפילו משחקת בכדורגל. על הבנות היא אמרה שהן השתנו לטובה. סיגל גם השאירה לי ציור חדש הפעם. ואכן גם בציור שלה ניתן להבחין שהיא התבגרה ורכשה ערך עצמי.
הסיפור הזה מדגיש את יכולתה המופלאה של ההומאופתיה 'לנקות' לנו את העדשות שדרכן אנו חווים את העולם. בדרך כלל קל ונוח יותר לחוות את הסביבה כמשתנה, אבל מה שהשתנה באמת הוא היכולת של סיגל לראות את העולם דרך 'עדשות נקיות' שאין בהן 'לכלוכים ואבק' שמעוות את המציאות.
_________________________________________
עירית פרידמן-הומאופתית. חברה באגודה להומאופתיה קלאסית.
מטפלת בקליניקה בקרית-טבעון ובגבעתיים
אתרwww.homeopatya.com
|
|
|
