|
|
| חינוך וגבולות בגידול ילדים / מיכל וימר |
לחנך ילדים אינה משימה של מה בכך. על מדפי הספרים בחנויות אפשר למצוא ספרים המעודדים את גישת החינוך הליברלית והפתוחה, וכאלה המדברים בגנותה של שיטה זו ומטיפים לגישה חינוכית מובנית ואף נוקשה. בכל בית כמעט, ניתן למצוא ספרי 'הדרכה להורים', אך איני בטוחה שבה בעת נמצא גם הורים הבטוחים בדרכם ואינם תוהים מדי פעם האם נקטו בדרך הנכונה.
כאן למעשה חייבות להישאל מספר שאלות חשובות: האם יש דרך נכונה? האם זו רק דרך אחת ומוחלטת? האם אין לתהיות ערך מוסף ומקדם מאין כמוהו?
מעבר לכך, מי שמגדל ילדים יודע שהם אינם נוסחא מדויקת. אפילו באותה המשפחה נדרשים ההורים לנקוט בשיטות חינוך שונות לכל ילד - יש את זה שתמיד מבקש הסברים ויש להתדיין עימו על מהלכים שונים הקשורים לחייו, ויש את זה שדיונים מוגזמים יבלבלו אותו או יקדמו גישה מניפולטיבית מצידו. יש את זה שהגיב כפי שההורים ציפו בעקבות עונש מסוים, ואילו אחר שהתנגד ורק יצר רגרסיה חריפה יותר בהתנהגותו.
בסופו של יום, משמעותו של הפתגם: חנוך הנער על פי דרכו מתגלה במלוא עוצמתו, ההורים נדרשים להבין מהי דרכו של אותו הנער ומרגע שהבינו זאת הדרך לשיטות חינוך יעילות עבורו קצרה יותר.
|
|
הוריה של נטע בת ה- 4.5 ביקשו לשאול אם וכיצד ניתן לשלוט על מזגה החם והקפריזי? מבדיקת הציורים עולה כי נטע היא ילדה סקרנית ומלאת 'פילפל', המזג החם שההורים שואלים לגביו ניכר בציוריה בעיקר בסגנון התנועתי הרב, ובמהירות בה היא מצליחה לסיים צביעה של משטחים גדולים. המזג הוא על פי רוב תכונה מולדת שלא ניתן לשלוט בה, ואף לא רצוי. הסיבה לכך, היא שברוב המקרים מדובר בתוצאה שבצידה הפסד של ההורים... זאת בעיקר, משום שלטווח הארוך המזג לא ישתנה בעקבות עונש כזה או אחר. במקרה של נטע, לא הייתי מציעה לבדוק דרכים לשלוט במזגה החם, אלא להיפך לבדוק כיצד ניתן לנהל עמה תקשורת שמותאמת לקצב ולסגנון האימפולסיבי והחם שלה. באופן כללי כאשר היא מתנהגת באופן אימפולסיבי וקפריזי יותר אפשר לשקף לה באותו הרגע את ההתרגשות הרבה שלה [בצורה אמיתית שאינה צינית או מתנשאת] כמו לומר: כן, כן, אני מבינה שאת מאד מתרגשת ורוצה את זה עכשיו, וממש עוד מעט אוכל להתפנות לזה, חשוב לחזק אותה על כל רגע בו היא מצליחה להתאפק, ובמקביל לבדוק האם יש מקום להקל עליה מעט, ולקצר לה את טווחי הזמן בהם היא נדרשת להתאפק. במקביל, כדאי לעקוב אחר הזמנים בהם קשה לה יותר לשלוט במזגה - למשל, האם זה מלווה בתחושת רעב, עייפות, התשה לאחר יום עמוס וכדומה. בנוסף, לאור העולה מהציורים, חשוב לפתח את כישרונה בתחום הספורט והתנועה. מחד, זה יפתח בה את הכישורים המולדים שלה ומאידך, עשויה להיות לכך השפעה נוספת הקשורה להפגת המתחים ולהוצאת האנרגיות שהיא זקוקה לשחרר. יחד עם זאת, חשוב לתת את הדעת לגבי פורמט החוג אליו היא נרשמת ואופי המדריך/ה, זאת משום שנטע זקוקה בשלב זה לגישה ליברלית המאפשרת לה להתבטא באופן ייחודי וחופשי.
ההדגשה לגבי - שלב זה - היא הדגשה חשובה ואף קריטית, משום שיש לעשות הפרדה בין המלצות הניתנות לטווח ארוך לבין כאלה הניתנות בהתאם למצב הנוכחי. במקרה של נטע, היה חשוב לשנות את גישת ההורים כי כאשר הם מסתכלים עליה מנקודת מבט של 'קפריזית' לא נשאר טווח רחב של התנהגויות חינוכיות, בעיקר משום שלמילה זו יש משמעויות שליליות ואנטי חברתיות. כאשר יש איתור נכון ומדויק של אותו 'פיוז' הניצת אצל ההורה בתגובה להתנהגות של הילד, אפשר הרבה פעמים לבודד את המקור לכעס ולבדוק עד כמה הוא נובע מדפוסי התנהגותו של הילד, ועד כמה הוא מושפע מאופיו של ההורה ואולי אף מזיכרונות הילדות שלו הקשורים לכך.
|
|
|
|
|
מיכל וימר - גרפולוגית, עוסקת בייעוץ אישי על סמך האבחון הגרפולוגי לקהל הרחב, מייעצת למשפחות, התאמה זוגית וזוגות במשבר. מחברת הספר: ציורים מדברים. למידע נוסף: www.michal-wimmer.com/book.html
|
|
|
|
|
|
