|
|
| להיות בכור זה מחייב / גדי רוזן |
אומרים שילדים בכורים הם יותר שאפתנים, מצליחנים ומוכשרים. מצד שני, אומרים גם שעל הראשון ההורים עושים את כל הטעויות והוא יוצא קצת דפוק. מדוע קשה להיות ילד בכור במשפחה, מהו המקום המיוחד של הבכור ומדוע המקום הזה במשפחה כה מיוחד ומחייב? כיצד ניתן להקל על הבכור ולשחרר אותו מהדרישות והציפיות הגבוהות של הסביבה ושלו מעצמו?
|
|
עם הילד הבכור ההורים עדיין צעירים, נלהבים ואנרגטים. יש להם זמן וראש פנוי בשביל הילד [לפעמים אפילו יותר מדי]. הבכור הוא זה שהופך אותם מזוג למשפחה וגורם להם להישאר איתו ערבים ולילות שלמים בבית. הוא מרגיש שבשבילו ההורים מוכנים לוותר ולעשות כמעט הכול. הוא לא צריך להתחלק ולוותר לאחים ונוצרת בו תחושה של אני כוכב ואני במרכז. הכול מגיע לי והעולם כולו נועד לשרת רק אותי. בנוסף, עדיין אין בבית חברת ילדים, אין אחים מתחרים שנושפים בעורפו וגוזלים ממנו את מלוא תשומת הלב שהוא מקבל מההורים ומהסובבים אותו, הוא לא צריך להתחרות ולהוכיח שהוא יותר טוב מאחיו, אבל יש לו קשיים אחרים - ייחודיים לילד בכור
|
|
|
|
| התואר מחייב |
להיות בכור במשפחה פירושו להיות בן ראשון, יחיד וגדול. אלו שלל תארים מחייבים היוצרים מקום ייחודי הקיים רק עבורו. הוא הנושא בנטל הציפיות, הפנטזיות והתקוות של זוג הורים טריים - צעירים בדרך כלל, ופעמים רבות הכוכב הקטן הוא גם נכד ואף נין ראשון לסבים וסבתות נרגשים, שיכורים מעונג ומפנקים. כל חיוך, תנועה, ציוץ ומילה חדשה של הבכור מתקבלים בהתלהבות סוחפת ובקריאות עידוד ושמחה, כאילו ניצוצות של גאוניות התגלו ברגע זה. גם אם מדובר בחיוך אקראי, גיהוק שנפלט או מלמול חסר פשר.
|
|
|
|
| מגדלים עורך דין |
|
ילדים בכורים נתפשים במקרים רבים כתקוות המשפחה. כל שק הציפיות להצלחה והצטיינות של הוריהם מונח על גבם. איש לא שואל אותם במה הם בוחרים, הם נולדים במקרים רבים אל תוך הבחירה שנעשתה עבורם. הילד שלי יהיה רופא, עורך דין. הוא יהיה בדיוק כמוני, יעבוד איתי וימשיך את העסק והמסורת המשפחתית או אפילו הרבה יותר מוצלח ממני, כי יש לו הורים נהדרים. הבכורים יונקים את המסרים והצפיות של הוריהם. הם מחוברים בחבל הטבור אל הוריהם וקולטים היטב את הציפיות ובמקרים רבים חשים מחויבים למלא אותן, כדי שלא לאכזב את הוריהם האהובים. ההורים הירוקים רואים בטעות בבכור מעין כרטיס ביקור אישי המהווה אישור להצלחתם כהורים. אין פלא שמשום כך פעמים רבות הבכורים יסגלו לעצמם תנאי שייכות שעליהם לרצות את הוריהם ולדאוג שאלה יהיו תמיד מרוצים מהם. עליהם להיות ילדים טובים, נוחים, אחראיים, בוגרים, צייתנים וממושמעים. הם משמשים כאחים בוגרים ונדרשים לגלות אחריות ובגרות גם כשהם עצמם עדיין ילדים קטנים. כאחים הם נדרשים פעמים רבות לגלות בגרות [מוקדמת מדי] ולהבין את הוריהם ואחיהם [לא את עצמם] ולהתחשב ולוותר לקטן.
|
|
|
|
| יחידים בשטח |
לבכורים מקום מיוחד. בעיני הוריהם הם יחידים בשטח ואינם צריכים להיאבק ולהילחם על זמן ההורים, על היחס ואהבה שלהם, כי הם מקבלים הכול ובגדול. זאת בניגוד לאחיהם, שמהרגע הראשון בחיים נאלצים להתחלק בהוריהם, להתפשר ולהסתפק במה שיש. בכורים דורשים הכול ומקבלים הרבה יותר מזה, כי במקרים רבים הבן הבכור נתפס בטעות על ידי ההורה כחוויה מתקנת, שיחזור ושיקום של הילדות האבודה והכואבת של ההורה עצמו, שכילד לא קיבל את מה שרצה.
אין פלא אם כך, שילד בכור יגדל פעמים רבות ויהפוך למבוגר תובעני, מפונק, בעל תפיסת עולם שהכול מגיע לו ושהעולם כולו נועד לשרת אותו, עם קושי בדחיית סיפוקים וקבלת מגבלות המציאות. לא פלא בנוסף שהכנסת תינוק חדש הביתה נתפשת פעמים רבות בעיני הבכור כאירוע טראומטי של הסרת כתר המלוכה. כעת יש מישהו שנושף בעורפו ומאיים על מעמדו. במוחו מתרוצצות מחשבות כמו: אולי ההורים לא מרוצים ממני ואולי כבר לא אוהבים ולא רוצים אותי, הגורמות לו לעשות מעשים מוזרים כמו לבדוק את עמידות התינוק להצקות והתעללות ולבדוק את תגובות הוריהם.
מה שחשוב להורים - להבין ותמיד לזכור שהבכור הוא ילד ככל הילדים. מותר וחשוב לו להיות שובב וילדותי, לטעות ולשגות כמו כולם. הוא לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, אלא ללמוד לקבל את עצמו כמו שהוא ולהאמין שגם ההורים מקבלים אותו ואוהבים אותו בכל מקרה, בלי שום קשר להתנהגותו, הצלחותי וכשלונותיו. על ההורים לחזק את המודעות ההורית, להתמודד בעצמם [ולא באמצעות הילד] עם זיכרונות הילדות הקשים שלהם, ולשמור לעצמם את ציפיותיהם ומשאלות ליבם.
|
|
|
|
|
כתב: גדי רוזן, מאמן משפחתי זוגי ואישי, מנחה הורים וילדים, רכז תחום אימון משפחתי במרכז גומא, כותב ומוציא את משפחתי - עלון אינטרנטי להורים בנושאי יחסים ותקשורת במשפחה
|
|
|
|
|
|
