|
|
| הורות ברוח האינטליגנציה הרגשית / ורד שפרונג-קופליק |
החיים מזמנים לנו סוגים שונים של התנסויות - כל אחת מהן מעוררת אצלנו רגשות ומחשבות.
אין כיף יותר מילד שמח ומאושר, ילד אוהב, אמפתי, סבלני ומרוצה, אך כמובן לפעמים הילדים שלנו כועסים, עצובים, נבהלים, פוחדים, מאוכזבים, נעלבים, מקנאים ועוד.
בתקופה הנוכחית, בשנות ה- 2000, מזמנים לילדינו התמודדויות שאינן פשוטות כלל. במציאות ההישגית התחרותית עמוסת הלחצים והמתחים יחד עם השפעתה ההולכת וגדלה של התקשורת – טלוויזיה , אינטרנט וכדומה ...כל אלו ועוד חושפים את ילדינו באופן לא מבוקר לתכנים המעוררים רגשות, מחשבות והתנהגויות אשר לא תמיד הילד מבין ויודע כיצד להתמודד איתם.
|
| . |
אנו ההורים רוצים כי ילדינו יהיו מאושרים, בעלי ביטחון עצמי ויכולת להתמודד עם אתגרים וקשיים, שיצליחו ויחושו סיפוק בקשריהם עם הסביבה. מחקרים רבים מוכיחים כי יכולתו של הילד בעולם המודרני תלויה פחות ברמת הידע שלו, האינטליגנציה השכלית [I.Q.], ויותר ברמת יכולתו הרגשית, האינטליגנציה הרגשית ה- E.Q.
כפי שכתב דוקטור שפירו בספרו אינטליגנציה רגשית לילדים, מנת מרגש E.Q גבוהה יכולה להיות הרבה יותר משמעותית להצלחה בחיים מאשר מנת משכל גבוה - I.Q .
היכולת לבטא רגשות משפיעה מאוד על חיינו ועל חיי הסובבים אותנו. אנו פוגשים בחיי היום יום מבוגרים בעלי קושי רב ביכולת להכיל, להבין ולהתמודד עם מגוון הרגשות. ככל שנחשוף את ילדינו בגיל צעיר ליכולתם האישית להבין את רגשותיהם, להביע אותם וניתן להם את הכלים הנחוצים על מנת שיוכלו להתמודד איתם, כך גדלים הסיכויים שילדינו יגדלו להיות מבוגרים בעלי אישיות בריאה, המשתלבים בחברה באופן שיתרום לאיכות חייהם.
|
|
|
|
| . |
דניאל גולמן כותב הספר שחולל את פריצת הדרך בנושא אינטליגנציה רגשית מציין את חמשת התחומים העיקריים בהם עוסקת האינטליגנציה הרגשית:
ידיעת רגשותיך - ההכרה בהרגשה בעת שהיא מתרחשת,
ניהול הרגשות - טיפול ברגשות מתוך מודעות, יצירת מוטיבציה עצמית - גיוס הרגשות לשם ההתפתחות והקידום האישי,
הכרת הרגשות אצל אחרים - אמפתיה, טיפול במערכות יחסים - אומנות הקשר ויצירת כוכבים חברתיים.
|
|
|
|
| . |
הורות ברוח זו מאפשרת לילד לחוות ולהתמודד עם אירועי היום יום בדרך לעולמו כבוגר. דוח שהוזכר בספר אינטליגנציה רגשית מתאר במה תלויה מוכנותם של הילדים בארצות הברית לפני הכניסה למערכת החינוך.
הרכיבים הראשים בדוח כולם קשורים לאינטליגנציה הרגשית :
1. ביטחון - תחושת הסיכוי להצלחה גדולה מהכישלון
2. סקרנות - תחושה שגילוי דברים הוא עניין חיובי.
3. יכולת כוונה - רצון להביע חותם ודבקות במטרה
4. בקרה עצמית - היכולת לשלוט בפעולות בדרכים המותאמות לגיל.
5. התקשרות - היכולת להשתלב במעשים ובפעולות של אחרים מתוך תחושה שאתה מבין אותם והם אותך.
6. יכולת לתקשורת - הרצון לחילופי מילים, רעיונות, הרגשות ומושגים עם הזולת.
7. קואופרטיביות - היכולת לאזן בין צרכי העצמי לבין צרכי הקבוצה המשותפים.
|
|
|
|
| . |
הורות מודעת מאפשרת מתוך אמפתיה והקשבה לתת ביטוי למגוון הרגשות, ללמוד לשלוט בהתפרצויות [כמו התפרצויות כעס, זעם, קנאה וכדומה] תוך פיתוח העצמאות והיכולת לפתור בעיות. השלב הראשון הוא כמובן חשיפה לשפה הרגשית. ספרות הילדים הינה כלי מצוין לנושא זה.
הילד חווה את רגשותיו דרך הגיבור הספרותי [לדוגמא, הספר לפעמים מאת פאול קור, אשר בו מוצגים רגשות ומצבים - המלצה מתוך הסדנא: אינטליגנציה רגשית בעזרת ספרות ילדים]
מתוך הרצון שלנו להגן על ילדינו ולעיתים מחוסר המסוגלות שלנו להתמודד, אנו לא מאפשרים לילדים להתמודד עם רגשות מסוימים ומצבים שונים.
למשל בסיפור הבא:
אם ובנה הלכו ברחוב , מולם הלך נער עם כלב קטן. כשראה הילד את הכלב קפא מיד ובקול חלוש פנה לאמו ואמר לה: אמא, אני פוחד מהכלב... תגובת האם הייתה מיידית , בקול בטוח ואסרטיבי היא אמרה לילד: אין לך מה לפחד, אתה לא רואה שזה כלב קטן?
בתשובתה של האם היא התייחסה לרגשותיו של הילד מנקודת מבטה ללא כל אמפתיה [האם מחקה לילד את הרגש]. עתה, נוסף על הפחד, הילד חש רגשות אשם... אני לא אמור לפחד, מה לא בסדר, אמא אמורה להגן עלי. מה יהיה בפעם הבאה שאני אפחד?
|
|
|
|
| . |
אנו לא יכולים לבטל, למחוק רגשות. אנו יכולים לתת להם מקום וללמד את ילדינו להבין אותם וכיצד להתמודד איתם. נוסף לכך , עלינו להקשיב לילד גם דרך הביטוי הלא מילולי - שפת הגוף [הילד קפא, קולו נחלש - משמעות של בהלה ופחד]
בדיוק כפי שאנו מלמדים את ילדינו לדבר נכון וחוזרים ומקפידים על תהליכים יום יומיים הקשורים בביטחונם ובריאותם, כך נמשיך את האימון היומיומי שלנו ושל ילדינו בשפת הרגש: אני מזהה את הרגש בזמן אמת, אני מבין את המשמעות ובוחר את ההתנהגות המתאימה.
|
|
|
|
| . |
לסיכום, מספר דוגמאות כיצד ניתן ליישם את תחומי האינטליגנציה הרגשית בחיי היום יום:
1. ההכרה ברגש בזמן אמת - במצבים רבים מועלים בנו רגשות שונים, חשוב לברר עם הילד, כמובן בהתאם לגילו, מה הרגש שאותו הוא מרגיש, או לתת שם לרגש למשל : אני רואה שאתה מאוד שמח/ גאה עכשיו שהצלחת לסיים את הפאזל. מהצד השני : אחיך הרס לך את מגדל הקוביות שבנית, מה אתה מרגיש עכשיו?
2. ניהול הרגשות - רגשות רבים גורמים לנו להתנהג באופן שפוגע באחרים ובנו. יש מקום לרגשות אלו, אך אם נדע כיצד לנהל אותם נשפר את איכות חיינו וחיי הסובבים אותנו. למשל: הילד כועס כי לקחו לו צעצוע אהוב והביטוי הוא אלימות ותוקפנות כלפי הסביבה. ההורה משקף במילים את מצבו הרגשי של הילד: אני רואה שאתה מאוד כועס, אולי תסביר לי למה? ומתפתחת שיחה על הנושא עם הכוונה כיצד לפעול כשאני כועס.
3. יצירת מוטיבציה אישית - אנו שואפים כי ילדינו יפתחו מוטיבציה פנימית, בראש ובראשונה למען עצמם. אם ילדינו יעשו דברים למען עצמם ויקבלו על כך חיזוקים וירגישו טוב, הם יהיו גאים וימשיכו לעשות דברים מעין אלה. אנו ניתן משוב ונחזק אותם ובכך נגביר את המוטיבציה הפנימית שלהם, גם על דברים שהם מה בכך, למשל: היום הגענו בזמן לגן כי השתדלת מאוד והתלבשת לבד , אני מאוד גאה בך [הילד קיבל חיזוק על התנהגותו ויחזור על התנהגות זו מתוך מוטיבציה לזכות בעוד שבחים].
4. אמפתיה, הכרת רגשות האחר - כבר בשנות הילדות הראשונות אפשר לזהות אמפתיה. ילד מגיב לילד אחר כשהוא רואה אותו בוכה, חינוך לאמפתיה ודאגה לזולת הוא אחד הבסיסים להיותנו יצורים חברתיים.
|
|
|
|
| . |
לסיום, הפנמת התנהגות זו דורשת תשומת לב יום יומית למה שאנו אומרים, עושים ולתגובתנו.
אך אם נקדיש לכך מחשבה, יצירתיות ורצון לשינוי נאפשר לעצמנו ולילדינו לחיות חיי הרמוניה משפחתיים ונשפר את הקשרים הבין אישיים שלנו ושל ילדינו.
|
|
|
|
|
|
